איטום
איטום הוא פעולה הכוללת שימוש בחומר מסוים, לצורך מניעת חדירת נוזל או גז אל תוך מבנה או גוף מסוים.
בבנייה מתבצעת פעולת האיטום על מנת למנוע חדירה של מים או רטיבות אל תוך החלק הפנימי של המבנה. במקרה של מבנים תת-קרקעיים מתבצע איטום גם נגד חדירת גז ראדון אל הקומה התחתונה.
באיטום מבנים יש למעשה לאטום את כל מעטפת המבנה, על כל חלקיה. כמו כן אוטמים חלקים פנימיים של המבנה, שבהם ישנו שימוש במערכות אינסטלציה ומים. חלקים אלה נקראים בשם הכולל "חדרים רטובים".
בין המקומות במבנה שנאטמים כנגד חדירת רטיבות: חלקי מבנה תת-קרקעיים (יסודות, מקלטים, מרתפים, פירי מעליות, חניונים), קירות חיצוניים מעל לקרקע, מרפסות שמש, גגות מרוצפים, משטחים מרוצפים המונחים על הקרקע ובאים במגע עם המבנה, גגות, גגות חשופים, גגות מרוצפים, גגות רעפים או גגות קלים, אמבטיות, חדרי רחצה, מקלחות, מטבחים וחדרי שירותים / כביסה, אדניות פרחים ומאגרי מים שנמצאים על גגות של בתים משותפים.
בעיה שכיחה באיטום מבנים היא מעברי רטיבות מדירה לדירה בבית משותף, ובעיקר חדירת רטיבות מהגג או ממרפסות פתוחות. על פי חוק המקרקעין התשכ"ט-1969 ועד הבית המשותף אחראי למניעת מעבר רטיבות מהגג ומהקירות החיצוניים לדירות, וכל בעליה של מרפסת פתוחה אחראי למניעת מעברי הטיבות מהמרפסת שלו אל דירת השכן שמתחתיה.
בין בעיות האיטום החמורות - אותם המקומות שבהם תיקון שכבות איטום דורש את פירוקן של תשתיות כגון ריצוף או טיח. בעיות מסוג זה שכיחות במקרה של נזילות ממרפסות, גגות מרוצפים ושבילים חיצוניים הגובלים אל קירותיו החיצוניים של המבנה. בעיות יקרות במיוחד לתיקון הן בעיות רטיבות של מרבנים תת-קרקעיים, מרתפים, מקלטים, פירי מעליות מוצפים, וכולי. אלו דורשים חפירות לעומק הקרקע או לחלופין את ביצוען של עבודות איטום פנימיות, המכונות עבודות "איטום שלילי".
פתרונות יקרים דומים נחוצים במקרי נזילות ממאגרי מים או בריכות שחייה, אשר גם בהן , פתרונן של הבעיות דורש את ריקון והשבתת המאגר / הבריכה או את קילוף שכבות החיפוי (בבריכות העשויות קרמיקה או פסיפס).
.
